פסק-דין בתיק ת"א 46330-05-13

נושא התביעה, אשר הוגשה ביום 23.5.13, היא תאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.3.05. הנתבעים מבקשים לסלק את התביעה על הסף בשל התיישנותה (בקשה 5).

העובדות הרלוונטיות לעניין ההתיישנות

1.              ביום 23.5.13 הגיש המשיב כתב תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.3.05, דהיינו בחלוף שמונה שנים וחודשיים.

לטענת התובע- " ביום 13.3.05 ..., נפגע התובע באורח קשה כתוצאה מדריסה של הרכב הפוגע עת עלה עם הגלגל על כף רגלו השמאלית ... " (הדגשה במקורה, ע.כ.).

2.              בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש המשיב בקשה לפטור מתשלום אגרה. ביום 2.6.13 הופטר התובע מתשלום האגרה, בשל קושי כלכלי.

3.              ביום 21.7.13 הוגש כתב הגנה מטעם המבקשים, בו נטענה טענת התיישנות וביום 28.8.13 הוגשה על ידי המבקשים בקשה דנא, לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות.

טענות הצדדים לעניין ההתיישנות

4.              לטענת המבקשים, התביעה הוגשה בחלוף 7 שנים, דהיינו בחלוף תקופת ההתיישנות ואין כל עילה המצדיקה הארכת תקופת ההתיישנות. טענת המשיב שנזקיו ועילת תביעתו התגבשו ונולדו הרבה לאחר מועד התרחשות התאונה, הינה טענה חסרת בסיס עובדתי ומשפטי ועליה להידחות. התיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה מוכיח כי מדובר באותו הנזק שהתגלה מיד לאחר התאונה- חבלה בבוהן רגל שמאל.

5.              לטענת המשיב,בין הצדדים נוהל מו"מ תוך שהמבקשים מושכים זמן ומנהלים אותו בחוסר תום לב, תוך ניצול מצוקתו הכלכלית של המשיב. נזקיו ועילת תביעתו התגבשו ונולדו הרבה לאחר מועד התרחשות התאונה. בסמוך למועד התאונה הובחנה רגישות ונפיחות בבוהן שמאל ורק בחלוף הזמן התגבשה חוות דעת רפואית של איבוד תחושה באצבעות כף רגל שמאל. בנוסף בשנת 2008 התגלתה רגישות בעמוד השדרה המתני. קודם להגשת התביעה היה המשיב במצוקה כלכלית שלא אפשרה מימון הגשת כתב התביעה. 

6.              בתשובת המבקשים לתגובת המשיב , נטען כי תצהיר המשיב שצורף לתגובתו הכולל טענות עובדתיות, סתמי. בהתאם לדין אין לייחס לו משקל ממשי. מצבו הכלכלי של התובע, לא חסם דרכו להגשת התביעה. המבקשת אינה מכחישה שנוהל מו"מ בין הצדדים אך טוענת שהתנהלה במהירות, יעילות ומקצועיות, תוך ניסיון חוזר לסיים את התביעה. המשיב הוא זה שהתמהמה והתעכב ושהביא בסופו של יום להתיישנות תביעתו. בנוסף, לכל אורך המו"מ שבין הצדדים, ציינה המבקשת כי המו"מ מתנהל "מבלי לפגוע בזכויות מבלי להודות באחריות ומבלי לפגוע בטענת ההתיישנות" זאת ועוד, במשך התקופה בה התנהל מו"מ בין הצדדים, היה המשיב מיוצג ע"י עו"ד. בהקשר לטענת הנזק בעמוד השדרה המותני, טוענת המשיבה, כי אין קשר סיבתי שהנזק נגרם כתוצאה מהתאונה.

דיון

7.              לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר אשר הוגש לי, השתכנעתי כי דין התביעה להידחות על הסף. להלן אפרט את נימוקיי.

היעדר תצהיר מטעם התובע

8.              התובע טוען שלא חלף מועד ההתיישנות, למרות שהתביעה הוגשה יותר מ- 7 שנים לאחר התאונה, מסיבות עובדתיות אותן טוען הוא בתגובתו- כי נוהל מו"מ בין הצדדים בעל פה ובכתב, בקשר לסכומים זעומים והלא משקפים את נזקיו, נוהל עימו מו"מ תוך משיכת זמן ובחוסר תו"ל, הנתבעת ניצלה את מצוקתו הכלכלית של התובע ביודעה שאין ביכולתו לממן הגשת כתב תביעה, הייתה משוכנעת שהתובע לא יקבל פטור מאגרה, נזקיו התגבשו וחלקם נולדו זמן רב לאחר מועד התאונה וכו'.

טענות אלה נטענו בצורה סתמית, ללא פירוט וללא ראיות כלשהן לנטען.

9.              בתחילה הגיש המשיב את תשובתו ללא תצהיר. בהחלטתי מיום 3.10.13 אפשרתי לתובע לצרף תצהיר לתשובתו. התובע צירף תצהיר שכל שנאמר בו הוא: " כל העובדות המפורטות בתגובתי הן אמת לאמיתה".

הלכה היא כי:

"המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל אותן עובדות שהוא מבקש להוכיחן; אין לערוך תצהיר על ידי אזכור והפניה אל מסמך אחר, כגון "כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות" תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל"

[ בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי, 7.7.1989].

10.          נוכח זאת, יש לדחות את טענותיו העובדתיות של התובע ועקב כך דין הבקשה להתקבל.

בנוסף, כפי שיפורט להלן, גם אם אתעלם ממחדלו של התובע, דין התביעה להידחות בשל התיישנות.

ניהול מו"מ

11.          התובע טוען כי ניהל מו"מ עם התובעת במשך השנים שחלפו ממועד התאונה ועד הגשת התביעה, וכי הנתבעת ניהלה את המו"מ בחוסר תו"ל.